דוקומנטרי

תיאור הסצנה:
אביה והבנות בריצה בשיעור ספורט. באמצע השיעור המורה קוראת לאביה כי היא רואה אותה רצה ללא חברותיה, ושואלת אותה מה קרה. אביה מתחילה לבכות ורצה אל מחוץ לאולם.
בתפקיד אביה מגלמת שולמית כמיסה.

תסריט צילום:
1. שוט ראשון- אביה והבנות בשיעור ספורט:
מקום- מגרש ספורט
תאורה- תאורת חוץ
סוג שוט- L.S על כל הבנות שרצות 

2. שוט שני- השיחה של אביה עם המורה רעות:
מקום-מגרש ספורט
תאורה- תאורת חוץ
סוג שוט- C.U על המורה קוראת לאביה ושתיהן מדברות.

3. שוט שלישי-אביה רצה לבחוץ:
מקום- מגרש ספורט ויציאה ממנו
תאורה- תאורת חוץ
סוג שוט- C.U על אביה מתחילה לבכות ורצה לבחוץ.

מתחת לכל ביקורת


אמן העונה לשם אריאל ברונז, עלה על במת וועידת התרבות של עיתון הארץ לאחר נאומה של שרת התרבות מירי רגב. האומן משתמש במהלך הופעתו בדגל ישראל ובתפוזים, ומציג את עצמו כקיצוניות השנואה בישראל "שמאלני, הומו, שהולך להפגנות נגד הכיבוש". עקב הופעתו ודמותו השנויה במחלוקת , החל הקהל לקלל את ברונז במהלך הופעתו. בתגובה לקריאות הבוז של הקהל , ברונז זרק על הקהל תפוזים ודחף את דגל ישראל לישבנו. 

ברונז עשה זאת משום שעל פי טענותיו זה חלק מהמופע שלו, להתנהג באופן קיצוני ופרובקטיבי, וזו דרכו להעביר את הסאטירה שלו כאמן על המצב החברתי במדינה. מעבר לכך הוא טוען שזו זכותו המלאה לבקר את המדינה שהוא חי בה , ולהתנהג באופן כזה לקהל אשר מבזה את המופע שלו .

לדעתי , פעולותיו של ברונז הן בהחלט מתחת לכל ביקורת, עם כל הכבוד למופע ולדעתו האישית , עצם העובדה שהוא דחף את דגל ישראל לישבנו מביע זלזול במדינה, בזהות היהודית, דבר שחשוב לעמנו במיוחד אחרי השואה והמלחמות הרבות. פעולה זו מבזה את דגל ישראל ורומסת את הכבוד של העם היהודי. 
מעבר לכך, במדינה דמוקרטית כמו ישראל, יש חובות זכויות וחוקים בחברה שצריך לעמוד בהם.
במקרים מסויימים חשיפת ישבן יכולה להגיע עד כדי עבירה - המנויה בסעיף 349 בחוק העונשין - מעשה מגונה, אשר דין העובר אותה הוא עד 3 שנות מאסר. 
בישראל קובע חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה: "הפוגע בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה, או גורם לפגיעה בכבודו, או משתמש בו באופן שיש בו כדי לפגוע בכבודו, דינו – מאסר עד שנה אחת או קנס עד שלוש מאות לירות או שני הענשים כאחד".